צילום אנשים מחייב רגישות מיוחדת הנובעת מהרצון שלנו להימנע מפגיעה בצנעת הפרט. כאשר מצלמים אנשים, צריך לשמור על מספר כללים חשובים.
ככלל, אין כל רע בצילום התופס באקראי אנשים בו ואין כל צורך לקבל את הסכמתם לצילום. מנגד, צילומי פורטרט וצילומים "המתבייתים" על אדם מסוים, עלולים להיחשב כפוגעים בפרטיותו של המצולם ולכן מומלץ לקבל במקרים כאלה את הסכמתו.
ישנם מספר כללים נוספים שחשוב לקחת אותם בחשבון כדי להימנע מפגיעה במצולמים, לדוגמה, אסור לצלם אדם למטרות רווח (כדי למשל למכור אחר כך את הצילום), ללא הסכמתו, אסור לצלם בן אדם שנפגע חלילה בתאונה או פיגוע, אסור לצלם ילדים (עד גיל 18) ללא הסכמת ההורים, אסור לצלם אדם במצב שיכול להשפיל או לבזות אותו ואסור לצלם אדם כשהוא ברשות היחיד ללא הסכמתו.
במושגים של הגנת הפרטיות, הסכמה יכולה להתקבל במפורש (וכך גם עדיף), אך היא יכולה להילמד גם מהתנהגות המצולם. כך או כך, חשוב שהמצולם יבין את העובדה שהוא מצולם וידע מה הולך להיעשות עם הצילומים.
צילום אובייקטים
צילום אובייקטים הוא פשוט יותר מבחינה משפטית. החוק מבחין בין יצירה אדריכלית, פיסול ויצירת אמנות שימושית שנמצאות באופן קבוע במקום ציבורי (כמו פסל בככר העיר או מבנה אדריכלי), לבין כל היתר.
במקרה הראשון, אפשר לצלם את האובייקטים ללא מגבלות. במקרה השני (כמו לדוגמה אובייקטים בתערוכות לא קבועות), צילום ללא רשות עלול להיחשב כהפרת זכויות יוצרים ולכן יש לקבל את אישור בעל הזכויות באובייקט.
*** יעוץ משפטי תלוי בנסיבות כל מקרה לגופו. האמור לעיל איננו מהווה עצה משפטית.
תודה ל[post_author_link]
על כתיבת הפוסט
