כפרות, מאה שערים, ירושלים. מסביב המולה גדולה, תרנגולות מונפות באוויר, הורים וילדים מקיימים מנהג כפרות, שוחטים שוחטים את העופות, ילדים המומים, בוכים, צוחקים וחלקם, כך נראה לי (אני מקווה לפחות) מתביישים במעשי הוריהם. קצבים חותכים את העופות והקרביים מושלכים לפחי הזבל הסמוכים חלק נכנסים לתוך הפח וחלק אחר על הרצפה, סרחון אדיר והכול בשטח של כ 10 מטרים מרובעים.
והילד המדהים הזה, היחיד שרואה מה קורה וחווה יחד עם התרנגולות את כאבן, מחבק ואוהב אותן, מעניק להן רגעים אחרונים של חסד לפני שהללו נלקחות מידיו ומובלות לכפרה ולשחיטה.
אין חתולים, אין כלבים, רק אנשים… וילד אחד גדול מהחיים.
