צילום שלדג גמדי

לפני שנתחיל רשמו לעצמכם: ליטר מים ושרימפסים לפיתיון. אתייחס לאלו בהמשך.

מיקום

קודם כל חפשו לכם מקומות שיש בהם שלדגים וכאלו לא חסרים אם בחוף הים, ברכות הדגים ואפילו במקרה של שלדג לבן החזה גם בשדות חקלאיים פתוחים. לאחר שמצאתם את המקום ובמקרה שלי מדובר בחוף הים בצפון הארץ, כדאי להתרחק מעט ולהתבונן בשגרת השלדגים, האם יש להם מקומות מועדפים? (כן) האם ישנם מסלולי סיור פחות או יותר קבועים? (כן)  מה הן שעות הפעילות שלהם? (אין לי מושג, אני לא אוהב שמש ולכן אני מגיע מוקדם בבוקר לחוף והללו כבר מחכים לי שם ואגב יש לשעות הבוקר המוקדמות יתרון ענק – תאורה קסומה)  והכי חשוב, האם המקום הומה אדם או שמדובר בפינת חמד פרטית שלכם? (תתפלאו כמה שקשה למצוא רצועת חוף ללא מתרחצים, דייגים ושאר מזיקים אגב זו סיבה נוספת להגיע מוקדם בבוקר)

הדרך לצלם שלדג גמדי

דרך אחת לצלם את השלדג היא לרוץ אחריו ומי מכם שיודע לעוף מוזמן לנסות. דרך שנייה ויעילה יותר היא להתמקם במקום לא בולט לכוון את המצלמה לנקודה מסוימת הקרובה ככל האפשר לשלדג ולהמתין שיגיע בדיוק לנקודה ואז לצלם.

בשלב זה אתם בוודאי שואלים את עצמכם את השאלות הבאות:

• מה הסיכוי ששלדג גמדי יחליט להתמקם דווקא בנקודה מסוימת?
• עד כמה ניתן להתקרב לשלדג עם המצלמה?
• מהו הציוד הנדרש לצילום ומהם הכיולים המומלצים במצלמה?

הזמנת השלדג לנקודה מסוימת

טיפ חשוב אל תנסו לקרוא לו, הוא לא יבוא… אז כיצד בכל זאת גורמים לשלדג להתמקם בנקודה מסוימת?

התשובה פשוטה מאוד: מציבים מקל, כך שיבלוט (מבחינת הגובה…) באופן משמעותי בשטח. זהו! זה הכל! מה שנשאר לכם זה להתרחק כמה שיותר (תמונה למטה)

במקרה שלי לא עברו 5 דקות והבחור התמקם לו בנוחות על המקל. עף לו וחוזר ועומד שוב על המקל (תמונה למטה).

עד כמה ניתן להתקרב לציפור בכדי לצלם אותה?

אם הציפור חיה, בריאה ולא בשבי לא תוכלו להתקרב אליה, ככה זה בחיים (וטוב שכך, תראו מה קורה לחיות מסכנות שיש להן 4 רגלים,ורגילות לבני אדם ואין להן כנפיים). אז מה עושים?

מצלמים באמצעות שלט רחוק (אלחוטי)!

את המצלמה ממקמים במרחק כזה מהמקל  שראש המקל ועליו הציפור (הדמיונית בשלב זה)  יתפסו כחצי עד שליש מהפריים.

אם יש לכם עדשה של 600 מ"מ (אני מנייח שמי שיש לו עדשה כזו לו יקרא את הפוסט הזה…) מצבכם מצוין. אתם יכולים למקם את המצלמה במרחק של כ 25 מטר מהשלדג הגמדי ולנסות ולצלם ללא שלט! על תשכחו שאנחנו בחוף הים והשלדגים התרגלו למרחק בטחון מבני אדם שעומד על כ 30 מטרים. אבל אם יש לכם עדשה "נורמאלית", שלא דרשה מכם למשכן את הבית בעבור רכישתה ( 300, 400 מ"מ), תוכלו למקם את המצלמה במרחק של עד כ 10, 15 מטרים בלבד מנושא הצילום וכאן אנו נעזרים בשלט אלחוטי.

המרחקים מתאימים למצלמה עם קרופ של 1.5, 1.6. אם אתם מצלמים בפול פריים אתם מוזמנים לקצר את המרחקים בכ 40%.

במקרה הזה צילמתי עם עדשת 300 מ"מ שהורכבה על מצלמת canon 7D (קרופ של 1.6), מה שהופך את העדשה של 300 מ"מ לעדשה של 480 מ"מ ומיקמתי את המצלמה במרחק של כ 8 מטרים מהמקל. אגב יכולתי למקם את המצלמה קרוב יותר, אולם הרעש של המצלמה בשעת הצילום עלול להבריח את השלדג (תמונה למטה).

אני משתמש בשלט אלחוטי של Hahnel דגם Giga T pro II , מה שאיפשר לי להתרחק מהמצלמה כ 15 מטר (הטווח המקסימאלי של השלט גדול יותר) וסה"כ כ 25 מ' מהמקל (ומהשלדג) שזה למעשה מרחק הביטחון של השלדגים באזור הזה שצילמתי (תמונה למטה).

ציוד וכיולי המצלמה

כל מצלמת DSLR ועדשה של 300 מ"מ ומעלה יעשו את העבודה.

את המצלמה יש להעביר למצב של פוקוס ידני ולכוון לקצה המקל, למקום בו אתם מקווים שעליו ינחת השלדג.

במקרה זה אני ממליץ לצלם במצב ידני, זהו המצב היחיד שבו אנו יכולים לקבוע את מהירות הצילום ועומק השדה (מפתח הצמצם) בו זמנית. מהירות הצילום צריכה להיות 1/2500 ומעלה וזאת בכדי לתפוס את תנועת השלדג באופן חד וללא מריחות (תמונה למטה)

לגבי מפתח הצמצם, אנו חייבים לחשוב על עומק השדה הרצוי לנו. עדשה של 300 מ"מ על גבי מצלמת קרופ 1.6 במרחק של 8 מטרים מנקודת המיקוד  בצמצם של בין 5.6 לבין 8 תיתן לנו עומק שדה של בין 15 ל 20 ס"מ בהתאמה. אם תנאי האור מאפשרים סגירת צמצם נוספת ל 11 נוכל לעבוד עם עומק שדה של כ 30 ס"מ.

לאחר שקבענו את מפתח הצמצם ומהירות התריס נשאר לנו לעדכן את ה ISO כך שקריאת מד האור תתאים (ותתפללו שלא תגיעו לערכי ISO גבוהים מדי…)

זהו. כל מה שנשאר עכשיו זה לחכות בסבלנות ובשקט (לא מומלץ להכין על האש בינתיים או לרקוד הורה) והשלדג הגמדי ינחת על קצה המקל ואם יהיה לכם מזל, הוא ינחת עם דג או סרטן במקור (לי לא היה מזל…)

סוף דבר

ישבתי בחוף כשעה וחצי ובסביבות השעה 08:00 הייתי חייב להתקפל. למה? מפני שאז הגיח משום מקום דייג בודד עם פיתה ביד (תמונה למטה)

חלף על פני כאילו שלא הייתי שם, נעמד על קצה הסלע, הרטיב את הפיתה, זרק אותה לים המתין 2 דקות, ראה שיש "אכילות" של דגים, הסתובב לאחור ושאג בקול רם לעבר חבורה של דייגים שהמתינו ברכב מאחור ואשר תוך דקות ספורות כבשו את פינת החמד שלי. אני כאילו לא הייתי שם. פשוט שמו עלי זין! באמת שאין לי משהו יותר עדין להגיד (תמונה למטה).

קיפלתי את הציוד בשקט וחזרתי לרכב, הורדתי את הנעלים הרטובות ושטפתי את הרגלים עם מים,  זוכרים את ליטר המים בתחילת הפוסט? אה ועוד משהו את פיתיון השרימפסים זרקתי לפח. מי הולך לצלם שלדגים עם פיתיונות?

שיהיה רק טוב ושאלוהים יפרנס את הדייגים המסכנים ולי יניח בשקט כך שאוכל להמשיך ולצלם שלדגים.