רשת האינטרנט מלאה באינסוף תמונות נהדרות ותצלומים מרהיבים המוצעים – הן לשם צפייה בהם והן למטרות מסחר. הקלות הרבה בהעתקת התמונות עלולה להטעות רבים מאיתנו, שכן קיים פער גדול בין מה שאפשר לבין מה שמותר. צילום הוא יצירה המוגנת בזכויות יוצרים. שימוש בתמונה ללא רשות עלול לפגוע בזכויות של בעל הזכויות בתמונה ולהוביל להשלכות משפטיות וכספיות מרחיקות לכת.
חשוב לראות את התמונה המלאה
ישנם אתרי 'בנק תמונות' אשר מאפשרים שימוש חופשי בתמונות לשימוש פרטי ואף לשימוש מסחרי. באתרים אחרים יתכן ותורשו להשתמש בצילומים רק לשימוש פרטי, ולשלם עבור השימוש באופן מסחרי. ישנם אתרים אשר מאפשרים שימוש חינם בתצלומים גם באופן מסחרי, בתנאי שיינתן קרדיט לצלם ולא תיפגע היצירה.
הן כצלמים אשר מעוניינים לפרסם ולמכור את צילומינו און ליין, והן כאנשים פרטיים אשר עושים שימוש יומיומי בתמונות של אחרים ברשת, נאמץ שני כלל ברזל:
האחד – אנו מניחים שכל תמונה היא יצירה מוגנת. נעתיק את התמונה רק אחרי שוידאנו שאנו רשאים לעשות זאת.
השני – כדי לוודא מה מותר לנו לעשות בתמונה, נחפש באתר את הסכם המשתמש הקובע את המותר והאסור בשימוש בתמונות. לעתים הוא יכונה: תנאי שימוש (Terms of Use או Terms of Service), לעתים רישיון משתמש (User License Agreement) ועוד.
התמונה והחוק
מהי זכות יוצרים? זכות יוצרים היא זכות הקבועה בחוק. היא מגינה על ביטויים שנוצרו או חוברו על ידי בני אדם. זוהי זכות השייכת לענף המשפטי הקרוי: קניין רוחני, אשר מגן על זכויות נוספות כדוגמת; פטנטים, מדגמים וסימני מסחר. כדי שיצירה תהיה מוגנת, היא צריכה להיות מקורית, מקובעת במדיום כלשהו כדוגמת דף נייר או כונן מחשב ושייכת לאחת מארבע סוגי יצירות: אמנותית, דרמטית, מוסיקלית או ספרותית. צילום כלול ביצירה אמנותית.
האם צריך לרשום את הזכות? כל יצירה העומדת בתנאי הסף שהציב החוק, מוגנת בזכויות יוצרים באופן אוטומטי, ללא צורך ברישום שלה. אין בישראל (ובמרבית מדינות העולם) מרשם זכויות יוצרים, להבדיל ממרשמי פטנטים, מדגמים וסימני מסחר.
האם כדאי בכל זאת לתעד את היצירה? אם מדובר ביצירה חשובה, או בעלת ערך- בהחלט. כדאי למסור עותק מהיצירה לאדם הנאמן עליכם, שישמור אותה אצלו בצורה מאובטחת, לדוגמה: בכספת, למקרים שבהם תצטרכו להוכיח שאתם יוצרי היצירה.
אילו זכויות שמורות לבעל זכות היוצרים? לבעל זכות יוצרים יש זכות בלעדית בשבע זכויות ביצירה. אלה הן – להעתיק, לפרסם (יצירה שלא פורסמה), לבצע ולהציג בפומבי, לשדר, להעמיד את היצירה לרשות הציבור, לעשות "יצירה נגזרת" (יצירה חדשה המבוססת על יצירה מקורית) ולהשכיר. העושה ביצירה אחת מהפעולות הללו ללא רשות של בעל הזכות מפר את זכות היוצרים בה.
מה אפשר לעשות עם הזכויות? אפשר להשכיר את הזכות או לתת רשות להשתמש בזכות – זהו הרישיון (License). אפשר להעביר את הבעלות בזכות לאחרים, ואפשר גם לוותר על הזכויות ואז היצירה עוברת לנחלת הכלל, דהיינו, שכל אדם רשאי להשתמש בה ללא צורך בקבלת רשות.
כמה זמן היצירה מוגנת בחוק? בחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007, כפי שהתקבל בכנסת, שונתה והוארכה תקופת ההגנה מחמישים שנים בלבד ממועד יצירת התשליל (כך בחוק הקודם), לתקופת זמן של כל משך חיי היוצר ועוד שבעים שנים לאחר מותו.
האם החוק מגן על כל סוגי הצילום? החוק מגן על צילום כיצירה אמנותית. די במעט מאד מקוריות בצילום, בהיבטים של קומפוזיציה, זוית צילום וכיו"ב, כדי שהצילום יהיה מוגן בזכויות יוצרים. מנגד, צילומי דרכון וצילומים אחרים שנעדר מהם שביב המקוריות הנדרש, לא יהיו מוגנים.
מיהו בעל הזכויות על תמונה מוזמנת, המזמין או הצלם? ככלל, הצלם הוא בעל הזכות בצילום, אפילו אם הצילום הוזמן – זאת אלא אם כן הצלם והמזמין קבעו אחרת בהסכם ביניהם, בצורה מפורשת, או בצורה המשתמעת מתוך תוכן ההסכם. לכלל זה יש יוצא מהכלל והוא שכשמדובר בצילומי דיוקן או בצילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שהוזמנו, הרי שבעל הזכות יהיה המזמין. 'הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת'.
ומה לגבי צילום של צילום? צילום של צילום הוא למעשה העתקה של הצילום. אם הוא נעשה ללא רשות, הוא מהווה הפרה של זכויות היוצרים בצילום. בעת צילום של יצירה מוגנת בזכויות יוצרים, ניתן להשתמש בצילום רק בתנאי שהתקבל אישור מבעלי זכויות היוצרים של היצירה המוגנת.
האם יש שימושים שלא מחייבים קבלת רשות? כן, בהחלט. החוק מבחין בין יצירה אדריכלית, פיסול ויצירת אמנות שימושית שנמצאות באופן קבוע במקום ציבורי (כמו פסל בככר העיר או מבנה אדריכלי), לבין כל היתר. במקרה הראשון, אפשר לצלם את האובייקטים ללא מגבלות. במקרה השני (כמו לדוגמה אובייקטים בתערוכות לא קבועות), צילום ללא רשות עלול להיחשב כהפרת זכויות יוצרים ולכן יש לקבל את אישור בעל הזכויות באובייקט.
בנוסף, החוק מאפשר לצלם צילומים למטרות סקירה עיתונאית, ביקורת, לימוד, הוראה ועוד, ללא קבלת רשות, כל עוד השימוש עומד במספר מבחנים שנועדו לוודא שאין פגיעה מסחרית בבעל הזכויות. זהו עקרון השימוש ההוגן. השימוש בו מחייב זהירות כיוון שגבולותיו אינם אחידים והם נקבעים לפי כל מקרה לגופו.
מהו הפיצוי עבור הפרת זכות יוצרים? גובה הפיצוי, ללא חובת הוכחה, יכול להגיע גם עד 100,000 ש"ח. החוק מנחה את בית המשפט לקחת בחשבון כאשר הוא פוסק פיצויים ללא הוכחת נזק, מספר שיקולים אפשריים, ביניהם; היקף ההפרה ומשך זמנה, עוצמת חומרתה ודרגת הנזק שגרמה, הרווח שהפיק הנתבע, מאפייני פעילותו של הנתבע, טיב היחסים בין התובע לנתבע ותום ליבו של הנתבע.
הזכות המוסרית של יוצר
כל יוצר נהנה גם מזכותו המוסרית ביצירה. הזכות הזו נשארת לעולם אצל היוצר. הוא יכול לוותר עליה, אבל הוא לא יכול להעביר אותה לאחר. הזכות המוסרית היא למעשה שתי זכויות. הזכות האחת היא הזכות לקבלת קרדיט, דהיינו, הזכות להיות מוזכר כיוצר היצירה בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין. הזכות השניה היא הזכות שהיצירה לא תיפגם, תסולף, או ייעשה בה מעשה פוגעני אחר, אם יש המעשים הללו פוגעים בכבודו או בשמו של היוצר.
לתשומת הלב: האמור מסמך זה איננו מהווה עצה משפטית והוא מעיד על המצב המשפטי במועד שבו הוא נכתב. יעוץ משפטי תלוי בנסיבותיו של כל מקרה.
הפוסט חובר בסיוע עו"ד דן אור-חוף